About daddoo2005@gmail.com

המחבר עדיין לא עדכן פרטים.
So far daddoo2005@gmail.com has created 32 blog entries.

שגרה!? – זה בכלל לא רע!!!

2019-12-03T13:25:33+00:00

שם רע יצא לה, לשגרה. היא מחברת אותנו לשעמום, לחוסר יצירתיות, לחוסר מעוף, ועוד תחושות שאינן חיוביות. שגרה עבור ילדים צעירים, כמוה כמעקה אחיזה, ובימים אלו, לקראת חופשת הקיץ הארוכה, חשוב שנקדיש לה מעט מחשבה ותכנון, ונאפשר לעצינו ולילדינו, חופשה נעימה ושלווה מעט יותר. מוזמנים לשתף ולהגיב.

שגרה!? – זה בכלל לא רע!!!2019-12-03T13:25:33+00:00

הפן החיובי של ה"לא!"

2019-12-03T12:44:11+00:00

אחת החוויות החוזרות על עצמן בהורות שלנו, ונחוות שוב ושוב כקשות מאוד לביצוע, היא לעמוד מול בקשות הגוזל הקטן שלנו, ולומר לו איתן: "לא!" יחד עם זאת – ללא קיומם – לא מתקיים המרחב הבטוח. לא ניתן להבחין בין פנים וחוץ, כאשר אין הגדרה של מה הפנים, ומה החוץ. אין שום ספק בעניין. אם רוב ההורות שלנו מרוכזת במה שאסור לעשות – יש לנו עוד הרבה מה ללמוד. הורות / חינוך אינה רק איסורים. אבוי לנו אם כך. הדברים הבאים, יעסקו דווקא בצד החיובי של ה"לא!". מהם הדברים הטובים שלומד ילד שחווה "לא!" מהוריו?

הפן החיובי של ה"לא!"2019-12-03T12:44:11+00:00

יום לימודים ארוך בגיל הרך – האם זה מתאים?

2019-12-03T12:45:29+00:00

צהרונים בגני הילדים, הפכו בשנים האחרונות לעניין מובן מאליו. בעבודתי, יוצא לי להגיע להרבה גנים בשנים האחרונות. גנים פרטיים, וגני עירייה.  בכולם, הפך ברור (כמעט) מאליו, שהילדים נמצאים במסגרות עד השעה 16:00 / 17:00 ככל שעוברות השנים, יותר הורים מחפשים, וצורכים את השירות הזה. כן. אני יודעת – אנחנו עובדים יותר שעות, חייבים לפרנס את הבית, מקומות העבודה תחרותיים יותר ודורשים יותר, ועוד ועוד סיבות – רובן ככולן – קשורות לצרכים שלנו – המבוגרים שבמשוואה. בואו נניח לרגע את הצרכים שלנו בצד, ונתבונן בילדים. האם באמת לכל הילדים מתאים כזה סידור? מגיעים לפני שמונה בבוקר, לתוך מבנה, לא גדול במיוחד. חולקים את החלל הזה עם עוד כ30 -35 ילדים. ושוהים באותו החלל, עם אותם הילדים, כמעט עד 17:00 אחה"צ. תשע שעות! כן, יוצאים לחצר לכשעה / שעה וחצי - בהתאם למזג האוויר. כן, יש בנמצא צוות חינוכי פעיל, שמעשיר את ילדינו בתכנים וערכים שאנחנו לא מצליחים תמיד להגיע עליהם בבית. זה נכון. אולם מדובר  ב 9 שעות. 9 שעות לילד בן 3 – 4 – 5 שעדיין אין לו תפיסת זמן. שעדיין לא מצליח לראות בתחילת היום (כל יום מחדש) את הסוף של היום הזה – הרחוק ממנו כל [...]

יום לימודים ארוך בגיל הרך – האם זה מתאים?2019-12-03T12:45:29+00:00

מה זה בעצם אומר? "להכיל את הילד"?

2019-12-03T12:46:08+00:00

משהו עובר עליו כשהילד שלנו כועס, כשהוא מתוסכל, כש"משהו עובר עליו", אנחנו שומעים מכל כיוון מושג, שכבר שנים רבות עושים בו שימוש בתחום החינוכי. צריך "להכיל". להכיל את הכעס שלו, להכיל את התסכול..... מה זה בעצם אומר? להכיל? מהו בעצם אותו המיכל שאנחנו אמורים להוות עבור ילידנו. מיכל = כלי קיבול. כלי שלתוכו ניתן להכניס חומרים במצבי צבירה שונים. הוא עשוי חומר כלשהו, ויש לו צורה וגודל מוגדרים. כדי לשמור על חומר לא יציב – שלא יכול לעמוד בפני עצמו (כמו נוזל / גז) אנחנו צריכים מיכל שיוכל – להכיל אותו. שיהיה בעל גוף מוגדר. אם נניח מים על השיש- לא נוכל לשמור עליהם. הם לא יוכלו לשמור על עצמם. ואיך כל זה קשור להורות? כשאנחנו אמורים להכיל את ילדינו, להוות עבורם מיכל – הכוונה היא שעלינו להיות מוגדרים ויציבים, כדי שיוכלו להישמר- באמצעותינו. אם הם נמצאים כרגע – בסערת רגשות כלשהי, אנחנו נהיה המיכל שישמור עליהם, שלא יתפזרו בסערה. להכיל את ילדינו – אין הכוונה – לאפשר להם הכל. נהפוך הוא. הכוונה היא לאפשר להם להתמודד עם התחושות שלהם, עם רגשות סוערים ועזים – בתוך אזור מוגדר ובטוח עבורם. אין הכוונה – לשנות את המציאות, כשקשה [...]

מה זה בעצם אומר? "להכיל את הילד"?2019-12-03T12:46:08+00:00

אף לא רגע קט!

2019-12-03T12:44:56+00:00

לי זה לא יקרה "זה קורה במשפחות אחרות" "יש פה כל כך הרבה אנשים ששומרים עליו. מה כבר יכול לקרות" כמה משפטים כאלה נאמרים כל יום? ובכל זאת - אסונות מתרחשים. בשנייה שמצמצנו, ברגע שלא חשבנו עליו. הקיץ מתקרב עונת הרחצה החלה. אנחנו הולכים עם הילדים "לשבור קצת את השגרה", לעשות משהו אחר, לצאת, להתאוורר. שבירת השגרה היא רעיון מצויין. יחד איתה, יש לקחת בחשבון שאלו זמנים שגם הילדים וגם אנחנו רוצים "לשחרר", "להשתחרר". אנחנו מרפים קצת את הכללים, מוותרים, מתעלמים, מאפשרים קצת יותר חופש. אנחנו שומרים על הכללים, כי הכללים שומרים עלינו הורים יקרים - הכללים, עם כל העול שהם מהווים, נמצאים שם כדי לשמור עלינו. אנחנו שומרים על הכללים, כי הכללים שומרים עלינו. גם בשגרה, וגם מחוצה לה. במקומות שיש בהם מים - על אחת כמה וכמה. כשיש יותר ממבוגר אחד (כולל אחים גדולים) ששומרים על הילד - הסכנה כפולה ומכופלת. זהו מצב בו כל אחד בטוח שהאחר משגיח. הורים יקרים - שימו לב. דאגו לעקוב - מי אחראי על ילד צעיר. דאגו להבהיר את החשיבות שכשהילד עובר מהשגחה של מבוגר אחד, להשגחה של מבוגר אחר - האחר יודע שהילד אצלו. נשמע מורכב? כשילד נמצא [...]

אף לא רגע קט!2019-12-03T12:44:56+00:00

ארוחות חג עם ילדים….. איך שורדים את זה?

2019-12-05T21:20:47+00:00

ארוחות חג עם ילדים..... איך שורדים את זה? כל מי שיש לו ילדים צעירים יודע שלשבת איתם לאכול, בארוחת חג אצל הדודים והדודות, יכולה להיות חוויה מאוד לא פשוטה. למה בעצם? האם אנחנו עושים משהו לא נכון? לא. הם פשוט ילדים. לקראת ראש השנה, הוקדשה הפינה הפעם להתמודדות עם ילדים בארוחות חג שאליהן אנחנו מוזמנים. יש לכם טיפים נוספים שתרצו לשתף? מעוניינים בשיחה שתעזור לכם להגיע מוכנים יותר לארוחה הבאה? מוזמנים ליצור קשר.

ארוחות חג עם ילדים….. איך שורדים את זה?2019-12-05T21:20:47+00:00

ליל הסדר – בלאגן על השולחן……

2019-12-03T12:47:14+00:00

וד ימים ספורים ממש מגיע הערב הזה. הערב שבו אנחנו מתקבצים סביב שולחן של ערב חג, עם המשפחה הקרובה, והמשפחה הקרובה קצת פחות, ונדרשים להפגין את כל נימוסי השולחן, אותם הנחלנו לילדינו, עד כה. קוראים לזה ,"ליל הסדר". אנחנו מתפללים – שיעבור בסדר......

ליל הסדר – בלאגן על השולחן……2019-12-03T12:47:14+00:00

ענישה וחינוך – הייתכן?

2019-12-03T12:46:37+00:00

מה קרה לה למילה הזו – "עונש" - שהפכה להיות מוקצה כל כך? קצת על "ענישה" הצעד הראשון הוא בירור מילוני. מהו פירוש המילה. על פי מילון בבילון, העונש הוא : "ז') גמול, קנס, נקמה, דין, גזר דין, הכרעה, פסיקה, משפט, שפטים, צדק". הפירוש שניתן באנציקלופדיה האינטרנטית YNET היא ארוכה קצת יותר: "עונש, הוא הסנקציה שהחברה מטילה על מי שהפר חוק שנחקק כדין, נתפס ונמצא אשם אחרי שנידון בהליך משפטי תקין. האלמנט היסודי בעונש הוא שבאמצעותו נגרמות לנענש מדרגות שונות של אי נוחות וסבל גופני ונפשי." אם נבקש להתייחס לענישה בתחום החינוכי, הרי שהמקור שאליו ראוי שנפנה הוא סקינר. סקינר פיתח תיאורית למידה ביהוויוריסטית, שבבסיסה מונחת ההנחה כי האדם הינו ייצור שהתנהגותו מתעצבת על ידי חיזוקים וסמיכויות של גירויים מסביבתו הקרובה. סקינר הגדיר את העונש כגירוי לא נעים שבא בעקבות התנהגות לא רצויה. מטרתו ללמד שאין לחזור על אותה התנהגות מפריעה שכבר נעשתה. התיאוריה מתייחסת לכך כי העונש – אין תפקידו להכחיד תגובה, אלא לעכב אותה. לגרום לדיכוי זמני של תגובה שאינה רצויה, ומן הראוי, כי בחלון הזמן שנוצר, ללמד את הילד מהי ההתנהגות הנאותה לאותה הסיטואציה, ולחזקה. (סגל, שמעוני ושרוני, 1997) על פי הגישה ההומניסטית, הרווחת היום בתחום [...]

ענישה וחינוך – הייתכן?2019-12-03T12:46:37+00:00

ובחלום…. ראיתי מפלצת…….

2019-12-03T12:47:54+00:00

מה עושות האיילות בלילות / לאה גולדברג מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת בַּלֵּילוֹת? הֵן עוֹצְמוֹת אֶת עֵינֵיהֶן הַגְּדוֹלוֹת. הֵן שׁוֹלְבוֹת אֶת רַגְלֵיהֶן הַקַּלּוֹת, יְשֵׁנוֹת הָאַיָּלוֹת בַּלֵּילוֹת. מִי שׁוֹמֵר עַל חֲלוֹמָן הַמָּתוֹק? הַיָּרֵחַ הַלָּבָן מֵרָחוֹק. הוּא מַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַגַּן בְּבַת צְחוֹק וְאוֹמֵר לַכּוֹס וְתַן: נוֹם וּשְׁתֹק! מַה חוֹלְמוֹת הָאַיָּלוֹת בַּלֵּילוֹת? הֵן חוֹלְמוֹת כִּי הַפִּילוֹת הַגְּדוֹלוֹת שִׂחֲקוּ אִתָּן בְּג'וּלִים וְגוֹלוֹת, וּבַכֹּל, בַּכֹּל זָכוּ הָאַיָּלוֹת. מִי מֵעִיר אוֹתָן עִם שַׁחַר מִשְׁנָתָן? לֹא הַפִּיל, וְלֹא הַקּוֹף, וְלֹא הַתַּן, לֹא אַרְנֶבֶת, לֹא שֶׂכְוִי וְלֹא שָׁפָן, כִּי אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר חֲבֶרְתָּן מְעִירָה אוֹתָן בְּבֹקֶר מִשְׁנָתָן. קצת על חלימה: אינסוף מסתורין אופף את עולם החלומות. אינספור נכתב בנושא. מתחום הפילוסופיה, הדת, הקבלה, המיסטיקה. כולם מנסים לפרש את המרחב העשיר הזה, שאיש מאתנו עוד לא ראה באמת. שנת חלום, מהווה מצב אחד מתוך שישה מצבים הנעים על הרצף של עירות – שינה. מצבים אלה הוגדרו על ידי ד"ר אבי שדה, שבחן וחקר תהליכי שינה בקרב תינוקות ופעוטות.(שדה, 1999). במשך "שנת החלום", המכונה גם "שינה פעילה", ניתן להבחין בתנועות מהירות ובלתי נשלטות בשרירי העיניים, הפנים, ואף בקצות האצבעות. כמוכן, הנשימה נמצאה כבלתי סדירה בזמן זה. על פי פירוש בבילון, חלום הוא: "(ז) הזיה, חיזיון, דמיון, כוח מדמה; שאיפה, [...]

ובחלום…. ראיתי מפלצת…….2019-12-03T12:47:54+00:00

אמא'לה חרם!!!!!

2019-12-03T12:48:53+00:00

חרם חברתי חרם חברתי הוא מושג מאוד מפחיד, ובצדק! הוא גם מאוד חמור. מי מאתנו, המבוגרים, שחווה חרם כילד, יודע לומר שהזיכרונות הכואבים, יכולים להשאיר בנפש צלקות כואבות ומשמעותיות יותר מאשר כל פגיעה פיסית. אבל החרמות הללו, שאנחנו זוכרים, הם על פי רוב חוויות חברתיות שנזכרות מגילאים גדולים יותר מאשר מגילאי הגן. אתם מוזמנים לקרוא עוד על חרם חברתי, כאן. בימינו, כשתופעות שמוגדרות כמאפיינות את גיל ההתבגרות, מחליקות להן למטה, לגילאים צעירים הרבה יותר, אנו נוטים לראות תופעות המזכירות ובהחלט מאפיינות חרם, אפילו בגילאים צעירים, כמו בגן הילדים. ההבדל המשמעותי הוא שבעוד שבגילאים מאוחרים יותר, מתאפשרת יכולת קוגניטיבית גבוהה יותר לגבי – איך זה יתקבל או יורגש על ידי נשוא ההחרמה, בגילאי הגן, היכולת הזו לא תמיד, ואפילו לרוב – לא קיימת. באותה מידה, יש להבין שגם הילד ה"מחרים" לא עושה את מה שעושה כדי לעורר חרם. הוא אומר את מה שעל ליבו – לחבר שלידו! זה הכל. מהלכים לא מתוכננים אם נשווה את המהלכים החברתיים הללו למשחק שחמט – נדבר על מהלכים לא מתוכננים, על מחשבה רק על הצעד הבא, וחוסר יכולת לצפות איך יושפעו חמשת המהלכים הבאים ממהלך זה. ילדים בגיל גן, על פי רוב, [...]

אמא'לה חרם!!!!!2019-12-03T12:48:53+00:00
Load More Posts

New Courses

Contact Info

1600 Amphitheatre Parkway New York WC1 1BA

Phone: 1.800.458.556 / 1.800.532.2112

Fax: 458 761-9562

Web: ThemeFusion

פוסטים אחרונים