אחת החוויות החוזרות על עצמן בהורות שלנו, ונחוות שוב ושוב כקשות מאוד לביצוע, היא לעמוד מול בקשות הגוזל הקטן שלנו, ולומר לו איתן: "לא!" יחד עם זאת – ללא קיומם – לא מתקיים המרחב הבטוח. לא ניתן להבחין בין פנים וחוץ, כאשר אין הגדרה של מה הפנים, ומה החוץ. אין שום ספק בעניין. אם רוב ההורות שלנו מרוכזת במה שאסור לעשות – יש לנו עוד הרבה מה ללמוד. הורות / חינוך אינה רק איסורים. אבוי לנו אם כך. הדברים הבאים, יעסקו דווקא בצד החיובי של ה"לא!". מהם הדברים הטובים שלומד ילד שחווה "לא!" מהוריו?

משהו עובר עליו כשהילד שלנו כועס, כשהוא מתוסכל, כש"משהו עובר עליו", אנחנו שומעים מכל כיוון מושג, שכבר שנים רבות עושים בו שימוש בתחום החינוכי. צריך "להכיל". להכיל את הכעס שלו, להכיל את התסכול..... מה זה בעצם אומר? להכיל? מהו בעצם אותו המיכל שאנחנו אמורים להוות עבור ילידנו. מיכל = [...]

וד ימים ספורים ממש מגיע הערב הזה. הערב שבו אנחנו מתקבצים סביב שולחן של ערב חג, עם המשפחה הקרובה, והמשפחה הקרובה קצת פחות, ונדרשים להפגין את כל נימוסי השולחן, אותם הנחלנו לילדינו, עד כה. קוראים לזה ,"ליל הסדר". אנחנו מתפללים – שיעבור בסדר......

מה קרה לה למילה הזו – "עונש" - שהפכה להיות מוקצה כל כך? קצת על "ענישה" הצעד הראשון הוא בירור מילוני. מהו פירוש המילה. על פי מילון בבילון, העונש הוא : "ז') גמול, קנס, נקמה, דין, גזר דין, הכרעה, פסיקה, משפט, שפטים, צדק". הפירוש שניתן באנציקלופדיה האינטרנטית YNET היא [...]

מה עושות האיילות בלילות / לאה גולדברג מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת בַּלֵּילוֹת? הֵן עוֹצְמוֹת אֶת עֵינֵיהֶן הַגְּדוֹלוֹת. הֵן שׁוֹלְבוֹת אֶת רַגְלֵיהֶן הַקַּלּוֹת, יְשֵׁנוֹת הָאַיָּלוֹת בַּלֵּילוֹת. מִי שׁוֹמֵר עַל חֲלוֹמָן הַמָּתוֹק? הַיָּרֵחַ הַלָּבָן מֵרָחוֹק. הוּא מַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַגַּן בְּבַת צְחוֹק וְאוֹמֵר לַכּוֹס וְתַן: נוֹם וּשְׁתֹק! מַה חוֹלְמוֹת הָאַיָּלוֹת בַּלֵּילוֹת? הֵן [...]

חרם חברתי חרם חברתי הוא מושג מאוד מפחיד, ובצדק! הוא גם מאוד חמור. מי מאתנו, המבוגרים, שחווה חרם כילד, יודע לומר שהזיכרונות הכואבים, יכולים להשאיר בנפש צלקות כואבות ומשמעותיות יותר מאשר כל פגיעה פיסית. אבל החרמות הללו, שאנחנו זוכרים, הם על פי רוב חוויות חברתיות שנזכרות מגילאים גדולים יותר [...]

נוצרים השניים מן האחד. "עטוף ברחמים". כך תיאר אהוד בנאי את מציאותו של העובר ברחם אמו. צף, הוזה, מרחף, רגוע, נח בתוך אמך. פעלים המזכירים תחושה של נירוונה. של קיום שכולו טוב, חסר דאגות, חסר קשיים. מצב כזה מתאפשר אצל אדם במציאות חיינו – רק כאשר הוא חסר מודעות. [...]

האבחונים על מערכת החינוך (בעקבות כתבה על ריבוי האבחונים ששודרה בערוץ 2 ב 20.10.2014 ) אתמול בערב צפיתי בתכנית על מחדל האבחונים ומערכת החינוך. התכנית עוררה שאלה מהותית לגבי נחיצותם, מהימנותם והשפעתם של האבחונים על מערכת החינוך. על השימוש שעושים בהם העשירונים העליונים, על מקומם בהעמקת הפער בין המעמדות. [...]

נשיכות בקרב ילדי הגיל הרך נשיכות בקרב ילדי הגיל הרך, ובעיקר עד לקראת גיל שלוש, הן תופעה מוכרת ושכיחה. כהורים, התופעה עלולה להלחיץ ולהפחיד אותנו, אולם, אם נתבונן מעט יותר לעומק, נוכל להבין כי מדובר בתופעה התפתחותית, הנעוצה בגורמים המאפיינים את גילאי הילדים. גורמים תחושתיים: הקשר הראשוני ביותר של [...]

מושיט היד – ולוקח ירון ואופק בני הארבע משחקים בגן. ירון מסיע מכונית ירוקה, בהנאה צרופה. אופק אוחז במכונית אדומה, אולם רוצה גם את הירוקה. אופק רואה את שבה חשקה נפשו מוסעת לה לפניו. מושיט היד – ולוקח. ירון – פתאום קולט שנחטפה לו המכונית מן היד. הוא מניף [...]

איך? תסבירו לי. איך? איך מצאנו בעברית מילים כל כך סמוכות. כל קרובות. ממש אחיות. הן משקפות כל כך נכון את המציאות. בין טיל, ובין טילון. חופשת קיץ. הילדים בחופש. ספק בקייטנה, ספק בבית, בהתאם למקום המגורים, או סתם החלטה ושיקול שלנו. הלחץ המתמשך – מתיש. מעייף. יכולת הספיגה [...]

גמילה מעשיית צרכים בחיתול, היא גמילה מהרגל אחד מתוך רבים המוכרים לנו (גמילה מיניקה, משימוש בבקבוק, אצל מבוגרים גם: עישון, הרגלי אכילה, סמים, ועוד ועוד.....) אנשי מקצוע רבים מדברים על חשיבותו הגבוהה של תהליך הגמילה של הילד, כחלק אינטגרלי מהתפתחותו וגדילתו. לקראת גמילה, שווה לקרא, ולהבין. לשאול ולהתייעץ, כדי לעבור את התהליך באופן המקדם ביותר עבור הילד שלנו.

לאהבה שלנו אליהם אין גבולות. היא אינסופית! גבול. הפירוש המילוי נתון לקו המפריד בין חלק לחלק, בין אזור לאזור, בין מדינה למדינה. מה הקשר לחינוך? מה הקשר להורות? מדוע כל הרשת, כל המדיה מציפה אותנו ההורים במידע ובתיאוריות על הצבת גבולות לילדינו. מה בדיוק מצפים מאתנו להפריד? למה אנחנו צריכים [...]

מפעילים ומתפעלים "להיות משפחה" מציג מדריך מעשי להפעלות ביתיות של הפצפונים בחורף החורף הגיע וכולנו מסתגרים בבית. זה יכול להיות מסובך ביותר להעביר את שעות אחר הצהריים עם פעוט אחד או שניים כשאין אפשרות לצאת לגן השעשועים או סתם לטיול. זה מסובך הרבה יותר אם את בחופשת לידה או [...]

לפנק, לפנק, לפנק מאת: נטע ברכל, יועצת חינוכית לגיל הרך הורים המפנקים את ילדם, מקשים עליו מאוד להפוך לחבר מועיל בקהילה. בגיל מאוחר מדי של הילד, מגלים זאת ההורים, אך מכיוון שהשתמשו בשיטות חינוך שאינן מתאימות, כעת עליהם להשיג בכוח את מה שיכלו להשיג ללא קושי, אילו הפגינו פחות [...]

למה מציבים לילד גבולות ומתי? למה מציבים לילד גבולות ומתי? והכי חשוב- איך לא נשברים ושומרים עליהם? יש דרכים ויש פתרונות, קודם כל תירגעו ההגדרה המילונית לגבול היא "קו דמיוני המפריד בין מדינות או בין אזורים מדיניים או גיאוגראפיים", כלומר, משהו שמגדיר ותוחם. כאשר מתייחסים להצבת גבולות לילדים, הכוונה [...]

חשיבות שיתוף הפעולה בגנים פרטיים כאשר הגננת אינה מנהלת הגן מאת: נטע ברכל עבודת סיכום בקורס להתנסות בייעוץ החינוכי בגיל הרך. בהנחיית: נורית זרזיף בית הספר לחינוך, החוג להיבטים התפתחותיים, אוניברסיטת תל-אביב – תשס"ג 1. הקדמה משרד החינוך, והאגף לחינוך הקדם יסודי שבו, מנסים בשנים האחרונות להעלות את הסטטוס המקצועי של הגננת. להגדיר מחדש את תפקידה – כמנהלת מוסד חינוכי. הגדרה מחודשת זו של תפקיד הגננת, נעשה בשני אספקטים עיקריים. מצד אחד, קיים הנסיון להעצים את תפקידה בעיני עצמה. להעלות את הסטטוס שלה בעיני עצמה, לייחס חשיבות גבוהה למקצועיות שלה, לתחום ההתמחות שלה, ומאידך, להעלות את מעמדה של הגננת בפני הציבור הרחב, שלא תמיד יודע להעריך נכונה את רמת המקצועיות הנדרשת מגננת בגן ילדים. הייעוץ החינוכי בגן הילדים "…היועץ החינוכי, שהוא אדם בעל תפיסות מערכתיות, רואה את העשייה החינוכית בגן בקונטקסט של תהליכים מערכתיים ושל גורמים חינוכיים הפועלים בו ומבחין ביחסי הכוחות ביניהם…" (מ. החינוך, פרסומי המשרד באינטרנט, 1) מטרת הייעוץ חינוכי בגיל הרך היא לתת מענה ייחודי לצרכים אישים ולסייע בטיפוח האישי של מחנכות בגיל הרך. מטרותיו של היועץ החינוכי גיל הרך, הן להעצים את אנשי המקצוע להרחיב את עולם התוכן הרגשי שלהן ובכך לקדם את הרווחה הנפשית של […]

תוקפנות נמצאת בכל מקום שבו יש אינטראקציה רוני להב – תוקפנות בגיל הרך היא עניין טבעי ובלתי נמנע. התפקיד שלנו כהורים הוא להקנות לילד את הכלים להתמודד איתה בהצלחה אין הבדל גנטי בין בנים ובנות בתוקפנות (תמונה: sxc)    לראות את הילד שלנו ממרר בבכי ממכה שקיבל מילד אחר, זה [...]