כללי

מפעילים ומתפעלים "להיות משפחה" מציג מדריך מעשי להפעלות ביתיות של הפצפונים בחורף החורף הגיע וכולנו מסתגרים בבית. זה יכול להיות מסובך ביותר להעביר את שעות אחר הצהריים עם פעוט אחד או שניים כשאין אפשרות לצאת לגן השעשועים או סתם לטיול. זה מסובך הרבה יותר אם את בחופשת לידה או שהחלטת להישאר עם הילד בבית ואת נאלצת לעשות זאת יום אחרי יום. מה בכתבה רבות שואלות את עצמן אם כדי להתכונן לימים הגשומים הן צריכות לקנות את מיטב היצע חנויות הצעצועים במטרה לשעשע את התינוק הסקרן או שמא סיפוח העולל לעבודות הבית השגרתיות יספק לו את מנת הגירויים הדרושה לו לשם התפתחותו התקינה? האם כדאי להירשם לחוגים ולסדנאות להתפתחות מוטורית לתינוקות או שאטרקציות ביתיות מאולתרות יצליחו להשיג את אותה המטרה? "החשיבות של הימצאות הורה עם הילד בבית היא רגשית", מדגישה נטע ברכל, יועצת חינוכית לגיל הרך, מדריכת הורים ומנהלת הפורום של אתר "הגיל הרך". "התחושה של התינוק שהוא נמצא במקום בטוח בו מקשיבים לו ומכבדים אותו מאפשרת לו להתרחק מההורה ולפעול בצורה חופשית. כך הוא יכול להתפנות לקלוט גירויים אחרים". "חשוב גם לזכור כי ההתפתחות הקוגניטיבית של התינוק היא מובנית מראש. כל גירוי הוא משמעותי, גם סתם תמונה על קיר [...]

למה מציבים לילד גבולות ומתי? למה מציבים לילד גבולות ומתי? והכי חשוב- איך לא נשברים ושומרים עליהם? יש דרכים ויש פתרונות, קודם כל תירגעו ההגדרה המילונית לגבול היא "קו דמיוני המפריד בין מדינות או בין אזורים מדיניים או גיאוגראפיים", כלומר, משהו שמגדיר ותוחם. כאשר מתייחסים להצבת גבולות לילדים, הכוונה אינה לחינוך נוקשה או למשמעת כפויה, אלא לבניית המסגרת שבתוכה צריך הילד לתפקד. מסגרת זו מגדירה עבורו את העולם שבו הוא חי, וגם את עצמו. איפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר. צורך קיומי נטע ברכל, יועצת חינוכית ומדריכת הורים לגיל הרך מסבירה לנו מהיכן מגיע הצורך בגבולות, "הצורך קיים אצל התינוק מרגע הלידה, בו הוא נשלף בבת אחת מהגבול הפיזי הברור של הרחם אל האינסוף, ולכן הוא כל כך זקוק 'שיעטפו' אותו בחיבוק. התינוק ישאף להיות קרוב לאמא כל הזמן, כי היא מספקת לו שני צרכים החיוניים להישרדותו: מקור אוכל ומקור חום. כאשר הוא מופרד ממנה, הוא נלחץ ובוכה, וכבר בשלב זה נכנסים לתמונה הגבולות". מתי מתחילה המיניפולציה? "בחודשים הראשונים לחייו התינוק לא מספיק מודע לעולם כדי 'להפעיל' את ההורים באופן מניפולטיבי. הוא באמת זקוק לחיבוק, אך עדיין צריך ללמוד את החוקים בעולם שבו הוא חי, למשל שאמא [...]

תוקפנות נמצאת בכל מקום שבו יש אינטראקציה רוני להב – תוקפנות בגיל הרך היא עניין טבעי ובלתי נמנע. התפקיד שלנו כהורים הוא להקנות לילד את הכלים להתמודד איתה בהצלחה אין הבדל גנטי בין בנים ובנות בתוקפנות (תמונה: sxc)    לראות את הילד שלנו ממרר בבכי ממכה שקיבל מילד אחר, זה לא קל. לפעמים בא לנו להבהיר לילד המכה שעם הקטנצ'יק שלנו לא מתעסקים, אבל כמובן שאנחנו לא עושים את זה. "תוקפנות נמצאת בכל מקום שבו יש אינטראקציה", מסבירה נטע ברכל, יועצת חינוכית ומדריכת הורים לגיל הרך : "כאשר ילד בגיל שנתיים-שלוש מגיע למצב של חוסר הסכמה עם ילד אחר, הוא עשוי להגיב באלימות. בגיל הזה אין לו את הכלים להתמודד עם עימות כמו שיש לנו. התוקפנות נרגעת כשהוא לומד לדבר, לזהות את הגבולות שלו ולדחות סיפוקים. אין הבדל גנטי בין בנים ובנות בתוקפנות, אבל בדרך כלל הבנים נוטים להיות אנרגטיים יותר והבנות מדברות מוקדם יותר ולכן מצליחות להסביר את עצמן קודם. בשלב מאוחר יותר ההבדל גדל כיוון שנכנסות לתמונה ההשפעות והציפיות מהסביבה ומהבית כלפני המינים השונים". מה קורה כאשר התוקפנות נמשכת? פרסומת "הדבר הראשון שכדאי לבדוק הוא הפן הנוירולוגי. ייתכן שיש קושי בוויסות התחושתי של הילד, כלומר, בסף [...]