אף לא רגע קט!

לי זה לא יקרה

"זה קורה במשפחות אחרות"
"יש פה כל כך הרבה אנשים ששומרים עליו. מה כבר יכול לקרות"
כמה משפטים כאלה נאמרים כל יום?
ובכל זאת – אסונות מתרחשים.
בשנייה שמצמצנו, ברגע שלא חשבנו עליו.
הקיץ מתקרב
עונת הרחצה החלה.
אנחנו הולכים עם הילדים "לשבור קצת את השגרה", לעשות משהו אחר, לצאת, להתאוורר.
שבירת השגרה היא רעיון מצויין. יחד איתה, יש לקחת בחשבון שאלו זמנים שגם הילדים וגם אנחנו רוצים "לשחרר", "להשתחרר". אנחנו מרפים קצת את הכללים, מוותרים, מתעלמים, מאפשרים קצת יותר חופש.

אנחנו שומרים על הכללים, כי הכללים שומרים עלינו

הורים יקרים – הכללים, עם כל העול שהם מהווים, נמצאים שם כדי לשמור עלינו.
אנחנו שומרים על הכללים, כי הכללים שומרים עלינו.
גם בשגרה, וגם מחוצה לה.
במקומות שיש בהם מים – על אחת כמה וכמה.
כשיש יותר ממבוגר אחד (כולל אחים גדולים) ששומרים על הילד – הסכנה כפולה ומכופלת. זהו מצב בו כל אחד בטוח שהאחר משגיח.

הורים יקרים – שימו לב. דאגו לעקוב – מי אחראי על ילד צעיר. דאגו להבהיר את החשיבות שכשהילד עובר מהשגחה של מבוגר אחד, להשגחה של מבוגר אחר – האחר יודע שהילד אצלו.
נשמע מורכב?

כשילד נמצא בבריכה ליד אבא, ואומר לאבא – "אני הולך לאמא" – האחריות של אבא לוודא מול אמא שהילד הגיע אליה. שהיא יודעת שהוא כבר לא עם אבא! אל תשאירו את האחריות הזו על הילדים. היא גדולה מדי!
קחו אחריות! שימרו עליהם! הם כל כך יקרים!!!!

המון אהבה,
"בטרם" – פשוט לשמור על הילדים