סמכות וגבולות

חינוך לקראת גמילה מעשיית צרכים בחיתולים

2019-11-25T12:00:16+00:00

גמילה מעשיית צרכים בחיתול, היא גמילה מהרגל אחד מתוך רבים המוכרים לנו (גמילה מיניקה, משימוש בבקבוק, אצל מבוגרים גם: עישון, הרגלי אכילה, סמים, ועוד ועוד.....) אנשי מקצוע רבים מדברים על חשיבותו הגבוהה של תהליך הגמילה של הילד, כחלק אינטגרלי מהתפתחותו וגדילתו. לקראת גמילה, שווה לקרא, ולהבין. לשאול ולהתייעץ, כדי לעבור את התהליך באופן המקדם ביותר עבור הילד שלנו.

חינוך לקראת גמילה מעשיית צרכים בחיתולים2019-11-25T12:00:16+00:00

הגבול והבלבול – חלק 1

2019-11-25T12:50:30+00:00

לאהבה שלנו אליהם אין גבולות. היא אינסופית! גבול. הפירוש המילוי נתון לקו המפריד בין חלק לחלק, בין אזור לאזור, בין מדינה למדינה. מה הקשר לחינוך? מה הקשר להורות? מדוע כל הרשת, כל המדיה מציפה אותנו ההורים במידע ובתיאוריות על הצבת גבולות לילדינו. מה בדיוק מצפים מאתנו להפריד? למה אנחנו צריכים בכלל "גבולות" כאלה? הרי לאהבה שלנו אליהם אין גבולות. היא אינסופית! אז למה בעצם? מכיוון שהדבר החשוב ביותר שאנו רוצים להעביר לילדינו הוא בטחון. בטחון פיזי תחילה ובטחון רגשי בהמשך. גבול = הגדרה = בטחון. פירושה המילוני של המילה גבול, קשורה לתפקידו כקו מפריד בין אזור אחד לאזור שני. כל מדינה יודעת שכדי לשמור על גבולותיה – היא צריכה תחילה לדעת היכן הם נמצאים. כאשר אנחנו נתקלים במצב שבו אנשים שונים מגדירים אחרת את הגבולות, שיש חוסר הסכמה על המקום המדויק שבו עובר הגבול, קשה יותר לשמור על בטחון האנשים החיים באותה סביבה. כאשר הגבול מוסכם על כל בעליי העניין , המצב נוח ושליו יותר. התפקידים מוגדרים, אנחנו יודעים מה מצפים מאתנו, מה לצפות מאחרים. אנחנו יכולים לדעת עד היכן נמשכת האחריות שלנו. מה באחריות האחר. משפחה היא מסגרת, ארגון, מאין מעין מדינה קטנה, אותה מנהלים – שני מנהלים. אבא [...]

הגבול והבלבול – חלק 12019-11-25T12:50:30+00:00

על גבולות, אהבה ומה שבינהם

2019-11-25T13:09:28+00:00

לפנק, לפנק, לפנק מאת: נטע ברכל, יועצת חינוכית לגיל הרך הורים המפנקים את ילדם, מקשים עליו מאוד להפוך לחבר מועיל בקהילה. בגיל מאוחר מדי של הילד, מגלים זאת ההורים, אך מכיוון שהשתמשו בשיטות חינוך שאינן מתאימות, כעת עליהם להשיג בכוח את מה שיכלו להשיג ללא קושי, אילו הפגינו פחות חולשה בתחילת הדרך (דרייקורס, 1994). כדי להתחיל לכתוב על פינוק, יש צורך תחילה לבדוק את פירושה של המילה. אבן שושן (תשל"ה) מסביר את המילה מפונק, כרך וענוג, מעודן. כאשר ננסה להציע את המילה לתרגום באנגלית, נגלה שני פירושים שונים, הבאים לידי ביטוי בשתי מילים שונות למה שבעברית, אנו מכנים – פינוק: q Pampering – פינוק. ממנו נגזר שם הטיטול לתינוק. q Spoiling – פינוק מופרז קלקול, השחתה חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, וראש המרכז להורות ומשפחה, במכללת סמינר הקיבוצים, מתייחס להבדל זה, בהגדירו פינוק חיובי, לעומת פינוק שלילי. לדבריו, הפינוק החיובי הוא יחס מיטיב של הורה כלפי ילדו. בדרך כלל מדובר ביחס גופני חם, כמו מגע, חיבוק, נשיקה, לטיפה וכו', אך גם ביחס רך כללי יותר של נתינה. עמית טוען כי חשיבותו של פינוק מסוג זה גדולה, מכיוון שיחס כזה, שאינו מותנה בהתנהגותו ו/או בהישגיו של הילד, בונה בטחון עצמי ודימוי [...]

על גבולות, אהבה ומה שבינהם2019-11-25T13:09:28+00:00

על קו הגבול – מתוך נענע 10 נטע ברכל

2019-11-25T12:56:06+00:00

למה מציבים לילד גבולות ומתי? למה מציבים לילד גבולות ומתי? והכי חשוב- איך לא נשברים ושומרים עליהם? יש דרכים ויש פתרונות, קודם כל תירגעו ההגדרה המילונית לגבול היא "קו דמיוני המפריד בין מדינות או בין אזורים מדיניים או גיאוגראפיים", כלומר, משהו שמגדיר ותוחם. כאשר מתייחסים להצבת גבולות לילדים, הכוונה אינה לחינוך נוקשה או למשמעת כפויה, אלא לבניית המסגרת שבתוכה צריך הילד לתפקד. מסגרת זו מגדירה עבורו את העולם שבו הוא חי, וגם את עצמו. איפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר. צורך קיומי נטע ברכל, יועצת חינוכית ומדריכת הורים לגיל הרך מסבירה לנו מהיכן מגיע הצורך בגבולות, "הצורך קיים אצל התינוק מרגע הלידה, בו הוא נשלף בבת אחת מהגבול הפיזי הברור של הרחם אל האינסוף, ולכן הוא כל כך זקוק 'שיעטפו' אותו בחיבוק. התינוק ישאף להיות קרוב לאמא כל הזמן, כי היא מספקת לו שני צרכים החיוניים להישרדותו: מקור אוכל ומקור חום. כאשר הוא מופרד ממנה, הוא נלחץ ובוכה, וכבר בשלב זה נכנסים לתמונה הגבולות". מתי מתחילה המיניפולציה? "בחודשים הראשונים לחייו התינוק לא מספיק מודע לעולם כדי 'להפעיל' את ההורים באופן מניפולטיבי. הוא באמת זקוק לחיבוק, אך עדיין צריך ללמוד את החוקים בעולם שבו הוא חי, למשל שאמא [...]

על קו הגבול – מתוך נענע 10 נטע ברכל2019-11-25T12:56:06+00:00

די לאלימות

2019-11-25T13:20:24+00:00

תוקפנות נמצאת בכל מקום שבו יש אינטראקציה רוני להב – תוקפנות בגיל הרך היא עניין טבעי ובלתי נמנע. התפקיד שלנו כהורים הוא להקנות לילד את הכלים להתמודד איתה בהצלחה אין הבדל גנטי בין בנים ובנות בתוקפנות (תמונה: sxc)    לראות את הילד שלנו ממרר בבכי ממכה שקיבל מילד אחר, זה לא קל. לפעמים בא לנו להבהיר לילד המכה שעם הקטנצ'יק שלנו לא מתעסקים, אבל כמובן שאנחנו לא עושים את זה. "תוקפנות נמצאת בכל מקום שבו יש אינטראקציה", מסבירה נטע ברכל, יועצת חינוכית ומדריכת הורים לגיל הרך : "כאשר ילד בגיל שנתיים-שלוש מגיע למצב של חוסר הסכמה עם ילד אחר, הוא עשוי להגיב באלימות. בגיל הזה אין לו את הכלים להתמודד עם עימות כמו שיש לנו. התוקפנות נרגעת כשהוא לומד לדבר, לזהות את הגבולות שלו ולדחות סיפוקים. אין הבדל גנטי בין בנים ובנות בתוקפנות, אבל בדרך כלל הבנים נוטים להיות אנרגטיים יותר והבנות מדברות מוקדם יותר ולכן מצליחות להסביר את עצמן קודם. בשלב מאוחר יותר ההבדל גדל כיוון שנכנסות לתמונה ההשפעות והציפיות מהסביבה ומהבית כלפני המינים השונים". מה קורה כאשר התוקפנות נמשכת? פרסומת "הדבר הראשון שכדאי לבדוק הוא הפן הנוירולוגי. ייתכן שיש קושי בוויסות התחושתי של הילד, כלומר, בסף [...]

די לאלימות2019-11-25T13:20:24+00:00
עבור למעלה