התפתחות

שגרה!? – זה בכלל לא רע!!!

2019-12-03T13:25:33+00:00

שם רע יצא לה, לשגרה. היא מחברת אותנו לשעמום, לחוסר יצירתיות, לחוסר מעוף, ועוד תחושות שאינן חיוביות. שגרה עבור ילדים צעירים, כמוה כמעקה אחיזה, ובימים אלו, לקראת חופשת הקיץ הארוכה, חשוב שנקדיש לה מעט מחשבה ותכנון, ונאפשר לעצינו ולילדינו, חופשה נעימה ושלווה מעט יותר. מוזמנים לשתף ולהגיב.

שגרה!? – זה בכלל לא רע!!!2019-12-03T13:25:33+00:00

הפן החיובי של ה"לא!"

2019-12-03T12:44:11+00:00

אחת החוויות החוזרות על עצמן בהורות שלנו, ונחוות שוב ושוב כקשות מאוד לביצוע, היא לעמוד מול בקשות הגוזל הקטן שלנו, ולומר לו איתן: "לא!" יחד עם זאת – ללא קיומם – לא מתקיים המרחב הבטוח. לא ניתן להבחין בין פנים וחוץ, כאשר אין הגדרה של מה הפנים, ומה החוץ. אין שום ספק בעניין. אם רוב ההורות שלנו מרוכזת במה שאסור לעשות – יש לנו עוד הרבה מה ללמוד. הורות / חינוך אינה רק איסורים. אבוי לנו אם כך. הדברים הבאים, יעסקו דווקא בצד החיובי של ה"לא!". מהם הדברים הטובים שלומד ילד שחווה "לא!" מהוריו?

הפן החיובי של ה"לא!"2019-12-03T12:44:11+00:00

ליל הסדר – בלאגן על השולחן……

2019-12-03T12:47:14+00:00

וד ימים ספורים ממש מגיע הערב הזה. הערב שבו אנחנו מתקבצים סביב שולחן של ערב חג, עם המשפחה הקרובה, והמשפחה הקרובה קצת פחות, ונדרשים להפגין את כל נימוסי השולחן, אותם הנחלנו לילדינו, עד כה. קוראים לזה ,"ליל הסדר". אנחנו מתפללים – שיעבור בסדר......

ליל הסדר – בלאגן על השולחן……2019-12-03T12:47:14+00:00

ובחלום…. ראיתי מפלצת…….

2019-12-03T12:47:54+00:00

מה עושות האיילות בלילות / לאה גולדברג מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת בַּלֵּילוֹת? הֵן עוֹצְמוֹת אֶת עֵינֵיהֶן הַגְּדוֹלוֹת. הֵן שׁוֹלְבוֹת אֶת רַגְלֵיהֶן הַקַּלּוֹת, יְשֵׁנוֹת הָאַיָּלוֹת בַּלֵּילוֹת. מִי שׁוֹמֵר עַל חֲלוֹמָן הַמָּתוֹק? הַיָּרֵחַ הַלָּבָן מֵרָחוֹק. הוּא מַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַגַּן בְּבַת צְחוֹק וְאוֹמֵר לַכּוֹס וְתַן: נוֹם וּשְׁתֹק! מַה חוֹלְמוֹת הָאַיָּלוֹת בַּלֵּילוֹת? הֵן חוֹלְמוֹת כִּי הַפִּילוֹת הַגְּדוֹלוֹת שִׂחֲקוּ אִתָּן בְּג'וּלִים וְגוֹלוֹת, וּבַכֹּל, בַּכֹּל זָכוּ הָאַיָּלוֹת. מִי מֵעִיר אוֹתָן עִם שַׁחַר מִשְׁנָתָן? לֹא הַפִּיל, וְלֹא הַקּוֹף, וְלֹא הַתַּן, לֹא אַרְנֶבֶת, לֹא שֶׂכְוִי וְלֹא שָׁפָן, כִּי אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר חֲבֶרְתָּן מְעִירָה אוֹתָן בְּבֹקֶר מִשְׁנָתָן. קצת על חלימה: אינסוף מסתורין אופף את עולם החלומות. אינספור נכתב בנושא. מתחום הפילוסופיה, הדת, הקבלה, המיסטיקה. כולם מנסים לפרש את המרחב העשיר הזה, שאיש מאתנו עוד לא ראה באמת. שנת חלום, מהווה מצב אחד מתוך שישה מצבים הנעים על הרצף של עירות – שינה. מצבים אלה הוגדרו על ידי ד"ר אבי שדה, שבחן וחקר תהליכי שינה בקרב תינוקות ופעוטות.(שדה, 1999). במשך "שנת החלום", המכונה גם "שינה פעילה", ניתן להבחין בתנועות מהירות ובלתי נשלטות בשרירי העיניים, הפנים, ואף בקצות האצבעות. כמוכן, הנשימה נמצאה כבלתי סדירה בזמן זה. על פי פירוש בבילון, חלום הוא: "(ז) הזיה, חיזיון, דמיון, כוח מדמה; שאיפה, [...]

ובחלום…. ראיתי מפלצת…….2019-12-03T12:47:54+00:00

הגבול והבלבול – חלק 2 – נוצרים השניים מן האחד.

2019-12-03T12:48:23+00:00

נוצרים השניים מן האחד. "עטוף ברחמים". כך תיאר אהוד בנאי את מציאותו של העובר ברחם אמו. צף, הוזה, מרחף, רגוע, נח בתוך אמך. פעלים המזכירים תחושה של נירוונה. של קיום שכולו טוב, חסר דאגות, חסר קשיים. מצב כזה מתאפשר אצל אדם במציאות חיינו – רק כאשר הוא חסר מודעות. ברגישות, בנאי היטיב לתאם את מצבו של העובר ברחם העוטפת באהבה של אימו. תיאוריות תואם תיאוריות התפתחויות רבות העוסקות במודעות ובהתפתחותה. בשלב זה של העובר בתחילת קיומו והווייתו– הוא חסר מודעות. רגע יציאתו לעולם – מעבר להיותו פלא מדהים! הוא רגע קריטי. גוף אחד – הופך לשניים! התינוק הרך אפילו לא ידע מה בדיוק הציק לו אולם ההיפרדות הזו היא לא היפרדות טוטאלית. התינוק אמנם נושם בפני עצו, אולם חמצן, הוא רק אחד מן הצרכים הפיזיים הנחוצים לו להתפתחותו התקינה. התינוק עדיין ניזון מגופה הפיזי של אימו. נכון. בימינו המודרניים, יש תחליפים טובים ויעילים להזנת התינוק הרך, וגם תינוק המוזן מבקבוק יכול להתפתח מצוין, אולם, מבחינה ביולוגית – האם, כמובן שבתנאי שבריאותה תקינה, מסוגלת להזין את תינוקה מעצמה ובשרה (חלבה...... לא בשרה... ) בתהליך ארוך ומרתק, מפסיק להיות התינוק תלוי בלעדית אמו. הוא מתחיל לאכול חומרים שאינם פרי [...]

הגבול והבלבול – חלק 2 – נוצרים השניים מן האחד.2019-12-03T12:48:23+00:00

נשיכות בגיל הרך

2019-12-03T12:50:20+00:00

נשיכות בקרב ילדי הגיל הרך נשיכות בקרב ילדי הגיל הרך, ובעיקר עד לקראת גיל שלוש, הן תופעה מוכרת ושכיחה. כהורים, התופעה עלולה להלחיץ ולהפחיד אותנו, אולם, אם נתבונן מעט יותר לעומק, נוכל להבין כי מדובר בתופעה התפתחותית, הנעוצה בגורמים המאפיינים את גילאי הילדים. גורמים תחושתיים: הקשר הראשוני ביותר של תינוקות עם העולם, נוצר באמצעות הפה (השלב האוראלי, על פי פרויד). הפה, מהווה את מוקד הקשר העיקרי עם העולם החיצוני לילד. דרכו הוא מספק את הצרכים הבסיסיים ביותר שלו: אוכל, שתיה, ואף - נשימה. מאוחר יותר, הוא לומד להכיר חפצים נוספים בעולם באמצעות איבר זה. אנו מכירים את התופעה שבה תינוקות צעירים, נוטים להכניס כל חפץ מוכר או בלתי מוכר לפיהם. באופן כזה, הם בוחנים את החפץ, חשים אותו, ועורכים מאין "בדיקה" למהותו. מכיוון שילדים במהותם שונים זה מזה, הצורך שלהם לבחון את העולם על ידי החושים שלהם ועצמת הבדיקה, משתנה מילד לילד. ילדים הזקוקים לגירויים תחושתיים חזקים יותר, בהרבה מן המקרים יהיו כאלה הנוטים לנשוך יותר, ובעצמות חזקות יותר. גורמים רגשיים: אם נתבונן היטב בתינוק רך, ובאופן שבו ניכר עליו שהוא כועס או מתוסכל. שרירי גופו מתכווצים, וניתן לראות את ההתכווצות היטב בשרירי הפנים והפה של הילד. זהו הביטוי [...]

נשיכות בגיל הרך2019-12-03T12:50:20+00:00

חינוך לקראת גמילה מעשיית צרכים בחיתולים

2019-11-25T12:00:16+00:00

גמילה מעשיית צרכים בחיתול, היא גמילה מהרגל אחד מתוך רבים המוכרים לנו (גמילה מיניקה, משימוש בבקבוק, אצל מבוגרים גם: עישון, הרגלי אכילה, סמים, ועוד ועוד.....) אנשי מקצוע רבים מדברים על חשיבותו הגבוהה של תהליך הגמילה של הילד, כחלק אינטגרלי מהתפתחותו וגדילתו. לקראת גמילה, שווה לקרא, ולהבין. לשאול ולהתייעץ, כדי לעבור את התהליך באופן המקדם ביותר עבור הילד שלנו.

חינוך לקראת גמילה מעשיית צרכים בחיתולים2019-11-25T12:00:16+00:00

להיות משפחה – הפעלות ביתיות של הפצפונים

2019-11-25T13:14:55+00:00

מפעילים ומתפעלים "להיות משפחה" מציג מדריך מעשי להפעלות ביתיות של הפצפונים בחורף החורף הגיע וכולנו מסתגרים בבית. זה יכול להיות מסובך ביותר להעביר את שעות אחר הצהריים עם פעוט אחד או שניים כשאין אפשרות לצאת לגן השעשועים או סתם לטיול. זה מסובך הרבה יותר אם את בחופשת לידה או שהחלטת להישאר עם הילד בבית ואת נאלצת לעשות זאת יום אחרי יום. מה בכתבה רבות שואלות את עצמן אם כדי להתכונן לימים הגשומים הן צריכות לקנות את מיטב היצע חנויות הצעצועים במטרה לשעשע את התינוק הסקרן או שמא סיפוח העולל לעבודות הבית השגרתיות יספק לו את מנת הגירויים הדרושה לו לשם התפתחותו התקינה? האם כדאי להירשם לחוגים ולסדנאות להתפתחות מוטורית לתינוקות או שאטרקציות ביתיות מאולתרות יצליחו להשיג את אותה המטרה? "החשיבות של הימצאות הורה עם הילד בבית היא רגשית", מדגישה נטע ברכל, יועצת חינוכית לגיל הרך, מדריכת הורים ומנהלת הפורום של אתר "הגיל הרך". "התחושה של התינוק שהוא נמצא במקום בטוח בו מקשיבים לו ומכבדים אותו מאפשרת לו להתרחק מההורה ולפעול בצורה חופשית. כך הוא יכול להתפנות לקלוט גירויים אחרים". "חשוב גם לזכור כי ההתפתחות הקוגניטיבית של התינוק היא מובנית מראש. כל גירוי הוא משמעותי, גם סתם תמונה על קיר [...]

להיות משפחה – הפעלות ביתיות של הפצפונים2019-11-25T13:14:55+00:00

בין גננת להנהלת הגן הפרטי

2013-12-25T21:08:08+00:00

חשיבות שיתוף הפעולה בגנים פרטיים כאשר הגננת אינה מנהלת הגן מאת: נטע ברכל עבודת סיכום בקורס להתנסות בייעוץ החינוכי בגיל הרך. בהנחיית: נורית זרזיף בית הספר לחינוך, החוג להיבטים התפתחותיים, אוניברסיטת תל-אביב – תשס"ג 1. הקדמה משרד החינוך, והאגף לחינוך הקדם יסודי שבו, מנסים בשנים האחרונות להעלות את הסטטוס המקצועי של הגננת. להגדיר מחדש את תפקידה – כמנהלת מוסד חינוכי. הגדרה מחודשת זו של תפקיד הגננת, נעשה בשני אספקטים עיקריים. מצד אחד, קיים הנסיון להעצים את תפקידה בעיני עצמה. להעלות את הסטטוס שלה בעיני עצמה, לייחס חשיבות גבוהה למקצועיות שלה, לתחום ההתמחות שלה, ומאידך, להעלות את מעמדה של הגננת בפני הציבור הרחב, שלא תמיד יודע להעריך נכונה את רמת המקצועיות הנדרשת מגננת בגן ילדים. הייעוץ החינוכי בגן הילדים "…היועץ החינוכי, שהוא אדם בעל תפיסות מערכתיות, רואה את העשייה החינוכית בגן בקונטקסט של תהליכים מערכתיים ושל גורמים חינוכיים הפועלים בו ומבחין ביחסי הכוחות ביניהם…" (מ. החינוך, פרסומי המשרד באינטרנט, 1) מטרת הייעוץ חינוכי בגיל הרך היא לתת מענה ייחודי לצרכים אישים ולסייע בטיפוח האישי של מחנכות בגיל הרך. מטרותיו של היועץ החינוכי גיל הרך, הן להעצים את אנשי המקצוע להרחיב את עולם התוכן הרגשי שלהן ובכך לקדם את הרווחה הנפשית של [...]

בין גננת להנהלת הגן הפרטי2013-12-25T21:08:08+00:00

די לאלימות

2019-11-25T13:20:24+00:00

תוקפנות נמצאת בכל מקום שבו יש אינטראקציה רוני להב – תוקפנות בגיל הרך היא עניין טבעי ובלתי נמנע. התפקיד שלנו כהורים הוא להקנות לילד את הכלים להתמודד איתה בהצלחה אין הבדל גנטי בין בנים ובנות בתוקפנות (תמונה: sxc)    לראות את הילד שלנו ממרר בבכי ממכה שקיבל מילד אחר, זה לא קל. לפעמים בא לנו להבהיר לילד המכה שעם הקטנצ'יק שלנו לא מתעסקים, אבל כמובן שאנחנו לא עושים את זה. "תוקפנות נמצאת בכל מקום שבו יש אינטראקציה", מסבירה נטע ברכל, יועצת חינוכית ומדריכת הורים לגיל הרך : "כאשר ילד בגיל שנתיים-שלוש מגיע למצב של חוסר הסכמה עם ילד אחר, הוא עשוי להגיב באלימות. בגיל הזה אין לו את הכלים להתמודד עם עימות כמו שיש לנו. התוקפנות נרגעת כשהוא לומד לדבר, לזהות את הגבולות שלו ולדחות סיפוקים. אין הבדל גנטי בין בנים ובנות בתוקפנות, אבל בדרך כלל הבנים נוטים להיות אנרגטיים יותר והבנות מדברות מוקדם יותר ולכן מצליחות להסביר את עצמן קודם. בשלב מאוחר יותר ההבדל גדל כיוון שנכנסות לתמונה ההשפעות והציפיות מהסביבה ומהבית כלפני המינים השונים". מה קורה כאשר התוקפנות נמשכת? פרסומת "הדבר הראשון שכדאי לבדוק הוא הפן הנוירולוגי. ייתכן שיש קושי בוויסות התחושתי של הילד, כלומר, בסף [...]

די לאלימות2019-11-25T13:20:24+00:00
עבור למעלה