ליל הסדר – בלאגן על השולחן……

עוד ימים ספורים ממש מגיע הערב הזה.

הערב שבו אנחנו מתקבצים סביב שולחן של ערב חג, עם המשפחה הקרובה, והמשפחה הקרובה קצת פחות, ונדרשים להפגין את כל נימוסי השולחן, אותם הנחלנו לילדינו, עד כה.

קוראים לזה ,"ליל הסדר".

אנחנו מתפללים – שיעבור בסדר……

ילדים, כפי שאנחנו כבר יודעים, זקוקים לשגרה.  הימים שלפני חג הפסח – רחוקים מלהיות שגרתיים. אנחנו עסוקים בניקיונות, בהכנות, בהיערכויות.  הילדים כבר לא במסגרות, ואם הם כן – המסגרות ברוב המקרים אינן במתכונת שגרתית.  החופשה במשרד החינוך כבר החלה. אם יש ילדים גדולים יותר בבית, מרגישים זאת טוב יותר.  הרבה פעמים הולכים לישון בשעות מאוחרות יותר. (אנחנו מרשים, כי חופש…….), הם נמצאים יותר שעות בבית, ישנים פחות , צופים יותר בטלוויזיה, ובקיצור……..

כמעט כל מה שיכול להיחשב כשובר שגרה מתרחש בימים האלה – שלפני ליל הסדר.

אז מה עושים?

ואז הוא מגיע, הערב הזה. הערב שבו הם אמורים, כאמור, להפגין את כל נימוסי השולחן והאירוח שמתפקידינו להנחיל.  אנחנו עומדים במבחן, מול כל הדודים והדודות שלא ראו אותנו מפסח שעבר, שכל אחד מהם יודע (טוב יותר מכולם) איך צריכים להתנהג ילדים. איך מחנכים ילדים. מה אנחנו עושים לא בסדר………  וכולם – מסתכלים עלינו ועל ילדינו בערב ה"סדר" הזה.

אז מה עושים?

קודם כל מחליטים שאנחנו לא שמים את עצמינו במבחן. זכותו של כל אחד מן האורחים לומר ולחוות את דעתו. זה עניינו ובחירתו האישית. אנחנו לא שם כדי להיבחן. הציון היחיד שנחליט לקבל – יהיה זה שאנחנו ניתן לעצמינו, עם הרבה חמלה ואהבה.

החלק השני – קשור להכנה שלנו, ולמטרה – להגיע לערב החג במצב סביר שיאפשר ערב מתון עד כמה שאפשר בהתמודדות עם הילדים.

ישיבה בארוחה משפחתית, ארוחה עם חברים – לנו, המבוגרים, יכולה להיות בילוי נהדר. אנחנו אנשים המונעים על ידי שיח ודיבור. רוב גדול של עשיית חיינו, מעוגנת בשפה ובשיח, ועל כן – מפגש כזה. של ישיבה סטטית ברובה, אינו נתפס בעיניינו כמשעמם.

מצד הילדים, זה נתפס אחרת לגמרי. עיקר האינטראקציה שלהם עם העולם, אינה תלויה במלל, אלה בעשייה פיזית. בתנועתיות. משום כך – ארוחה ארוכה כמו זו של ליל הסדר (או אפילו סתם ישיבה של בילוי עם חברים במסעדה) יכולה להפוך לסאגה מתמשכת שבה אנחנו מחפשים, מה עוד נוכל לעשות כדי שהצאצאים המדהימים שלנו, ממשיכי מהותנו – ישאירו חותם חיובי על סביבתנו.

פתרון מאוד מקובל כיום במסעדות, הוא לשים בידיהם מסך קטן (דמויי סמארטפון) ולמגכדנט אותם אליו למשך זמן מסוים. זהו לא פתרון אידיאלי. הוא לא ממש מומלץ, אולם אני יכולה להבין שלעתים, אנחנו זקוקים לו. (חשוב שנבין שאנחנו עושים זאת כי אנחנו זקוקים לו, ולא הילד)

בארוחת חג. זה לא תמיד מקובל, או מתקבל בברכה. והרעיון הוא – לדחות זאת עד כמה שאפשר. לשם כך – חשוב להיערך מראש לערב הגדוש הזה.

• נסו לדאוג לשמירה על שגרה סבירה, ושעות שינה הגיוניות בימי החופשה שלפני ליל הסדר. ביום הסדר עצמו – אם ניתן לדאוג שיישנו בצהריים – לעשות זאת.
• דאגו לקנות מראש – חוברת צביעה ומדבקות, סט צבעים קטן (שלא מכתים מפות יקרות…) לשמור אותם מחוץ לעיניהם וידיעתם של הילדים.
• יש הגדות של פסח לצביעה, שיכולות להתאים, או כל פעילות אחרת שמתאימה לילדכם, אולם לא מצריכה  תיווך מאוד צפוף של המבוגר שלידו.
• כשמתיישבים ליד השולחן לתכנן את הישיבה כך שאם הילדים יקומו בשלב כלשהו, או שאתם תקומו איתם, זה לא יהיה מסובך מדי, וייאלץ כמה שפחות אנשים, לקום כדי לאפשר לכם לעבור.
• תכננו מבין הילדים. מי יישב ליד מי. אם זה ילד שזקוק לנוכחותכם הצמודה – שבו ליד.  לא מומלץ לרכז את כל הילדים במקום אחד,  אם הם אינם עצמאיים מספיק.
• הציעו להם את האטרקציות החדשות – בהדרגתיות.  לא את הכל בהתחלה. שימרו כמה אטרקציות להמשיך.
• היערכו מראש לסיכוי שהילדים לא יישבו אתכם במשך כל הארוחה.   בחרו מראש – באיזה חלק של הארוחה חשוב לכם יותר שיישבו אתכם, ומה האפשרויות (על פי הבית המארח) לעיסוקם – כשהם לא יושבים ליד השולחן.  למשל – שולחן סמוך נמוך עם פאזל, או משחק אחר שיכול לעניין אותם. (משחק אחד בכל זמן נתון. לא להעמיס. שימרו משחקים נוספים להצעה מאוחרת יותר)
• הימנעו מאיומים שעל פיהם תיאלצו ללכת אם הילדים לא יתנהגו כראוי. אם עושים משהו המצריך סנקציה, או ענישה – הרחקה / יציאה לזמן קצר מהבית המארח  / משולחן האוכל / משולחן המשחקים (שתיים שלוש דקות), יכולה להוות סנקציה מספקת, ניתנת למימוש, ולא מצריכה איומי סרק חוזרים ונשנים.
• בדקו מראש שלפחות חלק מהאוכל המוגש בערב החג – הוא אוכל שילדיכם אוהבים לאכול. אם כל אחד מביא משהו – תוכלו להביא בעצמכם מנה כזו.
• זיכרו! זה ערב לא פשוט. כולנו עייפים. כולנו תכננו הרבה דברים, ועסוקים גם במימושם.  צפויות גם היתקלויות עם הילדים. זה בסדר. רוב הסיכויים לא נוכל להימנע מכך לגמרי. תהיו ערוכים להם. ותוכלו לצלוח את הארוחה בשלום.

יש לכם עוד רעיונות ועיצות ליצירת סדר ב"סדר"?

אתם מוזמנים לשתף!

שיהיה חג פסח שמח ובטוח לכולם,

נטע.