איך? תסבירו לי. איך?
איך מצאנו בעברית מילים כל כך סמוכות. כל קרובות. ממש אחיות.
הן משקפות כל כך נכון את המציאות. בין טיל, ובין טילון.
חופשת קיץ. הילדים בחופש. ספק בקייטנה, ספק בבית, בהתאם למקום המגורים, או סתם החלטה ושיקול שלנו.
הלחץ המתמשך – מתיש. מעייף. יכולת הספיגה שלנו, ואני מדברת הפעם על הספיגה הרגשית שלנו כהורים, מתערערת לעיתים.
אנחנו ישנים פחות טוב בלילה, מחשש מתמיד שתופעל אזעקה בדיוק כשנרדם, ולא נשמע אותה.
אנחנו ממציאים פעילויות, יוצרים שגרות, קוראים מאמרים על דרכים להפחית את הלחץ של הילדים.
אנחנו עייפים!!!
מתפקדים כמעט על אוטומט
מתפקדים כמעט על אוטומט כדי ליצור סביבה סבירה ככל האפשר עבור ילדינו. כן כן. אנחנו מתפשרים על סבירה.
מושג ה “good enough mother” “אמא טובה דיה” שהכניס לעולמינו דונלד ויניקוט, מקבל גם בהקשר זה מקום של כבוד. בעולם שבו אנחנו מגדלים את ילדינו במציאות שרחוקה מלהיות אידיאלית, גם פה, עלינו לעשות את המיטב שלנו. הטוב ביותר שאנחנו מסוגלים. אנחנו לא חייבים להיות מושלמים. אין הורה כזה.
מותר לוותר קצת לעצמינו. לסלוח.
הורים יקרים!
חשוב. גם במצב הנוכחי. שמרו על עצמכם. שימרו על הורים מתפקדים ברמה סבירה עבור ילדכם. הפגת הלחץ חשובה, ולא רק לילדים. גם לכם. נכון. המצב לא אידיאלי.
ובכל זאת. כדי לאפשר לילדכם הורים מתפקדים תפקוד סביר ויעיל. נסו לדאוג לסיטואציות שבהם גם לכם יש רגע לנשום. למלא את המצברים האישיים שלכם.
מיצאו מהן “תחנות הדלק” שלכם בחיים. מלאו את עצמכם.
הילדים שלנו זקוקים לנו.
בואו נשמור גם מעט על עצמינו – עבורם.
