גמילה, פירושה השתחררות
גמילה, פירושה השתחררות מהרגל או התמכרות שמזיקה או מפריעה לתפקודינו.
גמילה מעשיית צרכים בחיתול, היא גמילה מהרגל אחד מתוך רבים המוכרים לנו (גמילה מיניקה, משימוש בבקבוק, אצל מבוגרים גם: עישון, הרגלי אכילה, סמים, ועוד ועוד…..)
ברוב הגדול של המקרים, הגמילה היא תהליכית, ואורכת זמן, שבו לומד האדם להסתגל לסגנון חיים חדש בתחום זה או אחר. מאמר זה, יעסוק הפעם בתהליך הגמילה, שעוברים תינוקות, בדרכם לחינוך לניקיון, ושליטה בעשיית הצרכים.
לגמילה מעשיית צרכים בחיתולים יש שני היבטים:
היבט התפתחותי אוניברסאלי – זהו תהליך שמתרחש אצל כל הילדים בעולם, והוא כולל את הבשלות הפיזיולוגית לשליטה על הסוגרים, ובשלות קוגניטיבית, המאפשרת את הבנת הקשר שבין ההרגשה הפיסית של הגוף לפני יציאת הצרכים – והוצאתם בפועל.
היבט חברתי תרבותי – היבט זה, מתייחס לתהליך החיברות, בו לומד הילד להכיר את הנורמות וההתנהגויות המקובלות בחברה שבה הוא חי. היבט זה יכול להיות שונה מתרבות לתרבות, מאוכלוסיה אחת לאחרת, ואף ממשפחה למשפחה הגרות בשכנות זו לזו. הבדלים כאלו יכולים לבא לידי ביטוי למשל , בבחירה בין שימוש בסיר או אסלה, בתפיסת הגיל המתאים להתחלה של תהליך גמילה, וכדומה.
תהליך החיברות
תהליך החיברות – למידת הנורמות החברתיות והציפיות של החברה מן היחיד (ההתנהגויות המקובלות), הוא תהליך העובר כל אדם הנולד לעולם. בתהליך הגמילה, על הילד ללמוד לזהות את האיתותים הפיסיולוגיים של גופו, לפני הוצאת הצרכים, לפעול על פי נורמות חברתיות שהפנים, ובהתאמה להן – לשחרר את צרכיו, במקום המתאים, על פי הנורמות הנכונות שבחברה בה הוא גדל.
קיימות שתי תפיסות, על פיהן מתרחש תהליך זה:
תפיסה אחת, גורסת כי החברה היא זו המחליטה על הנורמות, ומעמידה את הילד בעובדה שעליו להישמע להן כאשר הוא מגיע לגיל מסוים. תהליך כזה, הוא תהליך של חיברות הנובע מתוך מניע חיצוני לילד.
על פי התפיסה השנייה, גדל הילד אל תוך החברה הקיימת, וברגע שהוא מספיק בשל, הוא יקח על עצמו את עול האחריות למלא את אחר הנורמות שלה. זהו תהליך של חיברות הנובעת מתוך מניע פנימי לילד, ומאמינה בצורך המולד של הילד להשתייך לחברה, ולמלא אחר דרישותיה.
מתוך כל תפיסה, ובהתאם לה, ינבע תהליך של גמילה שישקף אותה. ננסה להשוות ביניהם, בטבלה הבאה:
(ניתן להקליק להגדלה)
- Value your time – omnis iste natus error sit voluptatem
- Take time off – totam rem aperiam, eaque ipsa
- Never stop learning – quasi architecto beatae vitae dicta
- Experience is overvalued – aspernatur aut odit aut fugit
- Be courageous – iste natus error sit voluptatem
גורמים נוספים המשפיעים על תהליך הגמילה.
תהליך הגמילה מושפע מגורמים נוספים שיש בהם כדי להשפיע על אורך הזמן שיקח לילד להיות מיומן ו"גמול". חלקם, הם אפיונים שונים של הילד עצמו, ואחרים, קשורים להשפעות שונות של הסביבה על הילד.
אפיונים שונים של הילד, יכולים להיות קשורים ביכולתו של הילד להסתגל לשינויים, באופן כללי. ילד שכל הסתגלות לשינוי בשגרת חייו, יתקשה גם בשינוי התנהגותי מסוג זה.
רגישותו של הילד למגע של חומרים שונים על עורו, יש בה כדי להשפיע על תהליך הגמילה. ילד רגיש מאוד, החש ומוטרד בכל פעם שמוציא שתן בטיטול, סביר להניח כי אי הנוחות הזו, תגרום לו להיגמל מהר יותר, לעומת ילד שרגישותו התחושתית נמוכה, ואינו חש אי נוחות כאשר הטיטול מלוכלך. ברם, ילדים בעלי רגישות תחושתית נמוכה, מרגישים טוב יותר, כאשר הטיטול מלא וחם, דבר שיכול להקשות מאוד על תהליך הגמילה.
עצמאותו של הילד, בתפקוד היומיומי, יש בו כדי להשפיע על הצלחתו לעמוד במשימה. ילד שיודע "להסתדר בעצמו" יוכל לבקש את עזרת ההורים כשיחוש צורך, יוכל לגשת לשרותים בעצמו, להפשיל את מכנסיו וללבושם בחזרה, לאחר שיסיים, יוכל להסתדר טוב יותר בסביבה מחוץ לחיק המשפחה, בגן או אצל חברים. עצמאות כזו של הילד, תקדם טוב יותר תהליך של גמילה.
השפעת הסביבה – לסביבה שבה גדל הילד, יש תפקיד חשוב במהלך תהליך הגמילה. הסביבה משפיעה על הילד, מעבר לתפיסת המניע הפנימי או החיצוני לחיברות ולגמילה. גורמים כמו המוטיבציה של ההורים לגמילת הילד, יכולים לבא לידי ביטוי במתח שבו הם נמצאים, ללחץ המופעל עליהם באשר לתהליך הגמילה של הילד. הורים העומדים להכניס את ילדם למסגרת חינוכית, המגלה קשיים בהתמודדות עם ילדים שאינם גמולים, מרגישים אולטימאטום תלוי מעל ראשם, המחייב אותם "לגמול" את הילד לפני תאריך מסויים. הרגשה כזו של ההורים, יכולה לגרום ללחצים, למתיחות, ולהקשות על התהליך.
כמו כן, השפעה עצומה ניתן למצא בתחום התיאום שבין המטפלים השונים של הילד. כאשר אחד ההורים מחליט שהגיע הזמן, והאחר טוען שעדיין לא. במקרה כזה, חשוב שהמטפלים יגיעו להסכמה, מכנה משותף, שיאפשר להם לטפל בילד ולהעביר לו מסר אחיד באשר למה שמצופה ממנו (בין אם המניע לגמילה הוא פנימי או חיצוני).
כיצד נדע אם כך, שהילד "מוכן" לגמילה?
תחילתו של תהליך הגמילה, קודם בהרבה להורדת הטיטול בפועל. אצל רוב הילדים, יופיעו חלק מן הסימנים המעידים על בשלותו, עוד לפני שיהיה מוכן. לפני שמוותרים על הטיטול, וכדי שהתהליך יעבור במינימום של קשיים, רצוי שנבחין אצל הילד, בכמה שיותר מן הסימנים המפורטים כאן. ככל שיהיו יותר אפיונים המעידים על יכולת שליטה ומוכנות לעשיית צרכים בשירותים – כך יוכל התהליך להיות פשוט יותר, ומותאם יותר ליכולתו של הילד.
בדקו אלו מן ההתנהגויות הבאות, נכונות לגבי ילדכם.
כאשר הוא עושה את צרכיו בטיטול, הוא מביע אי נוחות, הוא מודיע על כך, ומבקש להחליף / להתנקות.
מרווחי הזמן שבין הטלת שתן אחת לשנייה של הילד, גדלים. הוא מתחיל מתעורר יבש לאחר רוב שנות הצהרים, נשאר יבש לפחות שעה, שעתיים במשך זמן העירות שלו.
יציאותיו הופכות להיות שגרתיות, בעלות שעות קבועות יחסית, צפויות.
הילד מסוגל להביע במילה, או בהבעת פנים או גוף , שהוא עומד להוציא את צרכיו.
הילד מגיב וממלא הוראות פשוטות (כמו: בוא נלך, לשבת על הסיר….)
הוא מסוגל לפשוט בעצמו מכנסיים ותחתונים, ואולי אף להרימם בחזרה.
הוא מתחיל לגלות התעניינות באשר למעשיהם של "הגדולים" בחדר השרותים, ומנסה לחקות אתכם, בישיבה על האסלה, או בעשיית הצרכים; "כמו אבא / אמא.
הוא מנסה מיוזמתו לעשות את צרכיו בשירותים או בסיר, ואף מצליח להוציא אותם, בשליטתו.
הוא מבקש בעצמו להפסיק ללבוש טיטול, ומעוניין בתחתונים.
חשוב לזכור:
תהליך הגמילה הוא תהליך אינדיבידואלי לחלוטין. כל ילד , כישות שונה בפני עצמה, עובר תהליך שונה, ונמצא באינטראקציה עם סביבה שונה. חשוב שלא לצפות שתהליך גמילה אחד, יהיה זהה או דומה לתהליך גמילה של ילד אחר.
תהליך חינוך "נכון" לעשיית צרכים באסלה, ולא בטיטול, הוא זה הנוטע בילד תחושת גאווה והישג. (ולאו דווקא המהיר והחלק ביותר).
מידת "ההצלחה של הילד" במשך התהליך, אינה משקפת בשום פנים ואופן, את מידת האיכות ההורית. גמילה מהירה וקלה, מהווה גושפנקא ל"הורות טובה", בעוד שחוסר הצלחה/ תהליך מתמשך יותר, או אף החלטה לחזור צעד לאחור – לטיטול, אינה מהווה חותמת לכישלון של ההורה.
כאשר אנו מגלים כי לאחר שויתרנו על הטיטול, חוסר ההצלחה, ממשיך להיות גדול מן ההצלחה, חושב מאוד, שנדע לעשות צעד אחד לאחור, לקחת נשימה, להחזיר את הטיטול, ולנסות שוב כשבועיים או שלושה מאוחר יותר. החזרה אחורה – למקום הבטוח יותר, עבור הילד, יכולה לחזק אותו, ולאפשר לנו להתחיל את התהליך מחדש, לאחר "תדלוק" של הבטחון שלנו בילד, ושל הילד בסביבתו.
המעבר מעשיית הצרכים בטיטול, לעשייתם באסלה, הוא רק אחת מתוך מגוון התנהגויות אחרות בדרכו של הילד !!!לעצמאות. היא מהווה שלב התפתחותי חשוב, התורם את חלקו לאופן הגיבוש של התפיסה העצמית של הילד, ומטרתו הסופית היא ביסוס מערכת היחסים של הילד עם הוריו, ורכישת ביטחון בעצמו ובגופו.
ביבליוגרפיה:
http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/10072001/ART163537.html
http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=108
http://www.ganyeladim.co.il/katavot/magazine_details.asp?id=26
http://www.kidin.com/tapuz/solutionItem_heb.asp